אווירת קרבה שורה על המרחבים המאוכלסים, עת נותן הרב בנימין בצרי שליט"א את האות, ושאגה אדירה מהדהדת למרחבים מתוך קירות אלפי הלבבות שנפתחו: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד!" אמירת הסליחות נאמרת בגעייה משותפת, והרב בנימין בצרי מוסיף בקול חנוק דברי כיבושים לצאן מרעיתו, הנראה כנמצא בגלקסיה אחרת. קול הדממה הדקה מפולח בתרועת שופר, מורעמת מאת מאה שופרות מכל קצוות האצטדיון. "ויעבור על פניו" שואג הקהל בבכי ובשירה, וקול השופר הולך וחזק, מפלח לבבות ומחזירם בתשובה, ממטיר רוחניות על הנוכחים, ביניהם צעירים רבים, שנהרו למקום תחת לבלות את הלילה בעוד בילוי ריקני, חסר משמעות וטעם נצחי.
יחד עומדים כולם, נושאים תפילה זכה, כשהרב בנימין בצרי שליט"א מנחילם תעצומות נפש וחוויה רוחנית בלתי נשכחת.
עמוק אל תוך הלילה נותרים הבאים, ביניהם אלו שמעולם לא היו זוכים לטעום טעם רוחני זה, אלמלא האירוע, וכאשר הרקיע ממעל חשוך וזרוע כוכבים, מוארת נשמתם של קהל המשתתפים בשירה ובזמרה יהודית, והכל זוכים להיטהרות וזכּות מחודשת,

אז עורך הרב בנימין בצרי שליט"א את מנהג הכפרות, והתרת נדרים לכל הקהל הקדוש. בשעות קטנות שהן לא יום ולא לילה, מתפזרים האלפים לביתם, נשמתם זכה ומוכנה לקראת היום המקודש, ותפילותיהם ממריאות אל כסא הכבוד.